דף הבית חוגים תנ"ך מחשבת ישראל תנ"ך תושב"ע המחלקה לחינוך משאבי למידה ספרות חינוך מיוחד הגיל הרך מוסיקה אנגלית מתמטיקה מדעי המחשב משולב - מתמטיקה ומדעי המחשב מדעי הטבע אשכולות אשכול יעוץ אשכול אמנות אמונית לימודי יסוד אנגלית יסוד עברית יסוד עזרה ראשונה זהירות בדרכים

מידע על החוג     מטרות החוג     נושאי הלימוד      תוכנית לימודים     סילבוס של הקורסים    דרישות מיוחדות לקבלת התואר   פרוייקטים יחודיים    צוות המורים    תנאי קבלה לחוג    צרי קשר    מידע על החוג הלימודים בחוג לתנ"ך מושתתים על הנחת היסוד של אמונה בתורה מן השמים. נקודת המוצא בלימוד תנ"ך היא השאיפה לגלות את רצונו המחייב של הקב"ה, הואיל וספרי התנ"ך מבטאים ומלמדים את דבר ה' ואת רצונו. כל אחד משבעים הפנים של התורה מלמד חלק מסוים מאמת מוחלת זאת. בלימוד חמישה חומשי תורה, "זה אמת וברור הוא שכל התורה כולה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל', הגיע מפיו של הקב"ה לאוזנו של משה" (רמב"ן, הקדמה לתורה). יסוד היסודות הזה מחייב עיון מעמיק בכמה וכמה סוגיות, בהן נראית בהשקפה הראשונה סתירה ליסוד זה, כגון: שמונת הפסוקים האחרונים של התורה, קללות שבמשנה תורה ש'משה מפי עצמו אמרן' ועוד. כמו כן יש לברר את התוכן ואת הטעם של המחלוקות הגדולות כגון: "מגילה מגילה ניתנה" לעומת "חתומה ניתנה", "כלליה דקדוקיה ופרטיה נתנו בסיני" לעומת "כלליה" בלבד, ועוד. אשר לנביאים, רק נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה (מגילה יד, א), ולכן יושם הדגש על מה שהנביא אומר, על יסוד מה שהנביא אמר.   בלימוד נביאים וכתובים יושם דגש לא רק על קדושת הטקסט, כי בזה בעיקר נבדלים דברי נ"ך מהקבלה הנאמנה של חז"ל איש מפי איש עד משה רבנו. בכל הלימוד של התנ"ך תעמוד לנגד עינינו ההשקפה היסודית שיש ללמוד על התנ"ך, יש ללמוד את התנ"ך, ושי ללמוד מן התנ"ך. בכל ספר, בכל פרק לימוד, בכל סוגיה, שומה עלינו למצוא את האיזון הנכון והבריא שבין שלושת חלקי לימוד אלה. אין טקסט ללא פרשנות, ובמכללה לומדים את דבריהם של מפרשי המקרא בכל התקופות, אשר פירושיהם בנויים על האמונה בתורה מן השמים ואמונת חכמים.   נקודת המוצא בפרשנות המקרא הם פרושים של חז"ל לתנ"ך. פרושים אלה מחייבים במידה שקבעו זאת גדולי הראשונים והאחרונים אשר עסקו בשאלה עדינה זאת. בזה נשכיל להבין שחז"ל פרשו, חז"ל דרשו, חז"ל קיבלו. יחד עם זאת יש מקום רחב ללמוד את פרשנות המקרא, החל בראשונים וכלה באחרונים, תוך כדי התייחסות מתמדת לפרמטרים שחז"ל קבעו להם, וגם לגלות, איך ומתי מותר להם לחרוג מן הפרמטרים האלה. עלינו ללמוד גישה נכונה למדרשי חז"ל בהלכה ובאגדה, ולדעת מה בין אלה לאלה. עלינו גם לצלול ולהתעמק בפשוטו של מקרא, לחדש בו חידושים על פי "הפשטות המתחדשים בכל יום", בתנאי שחידושים אלו אינם סותרים את מה שמחייב מדורות קודמים. כמוסד אקדמי וגם חינוכי-תורני שומה עלינו להתמודד התמודדות לימודית עמוקה בכל סוגיית "פשוטו של מקרא". נאמנים עלינו דברי חז"ל (יבמות כד, א) ש"אין המקרא יוצא ידי פשוטו", ונאמנים עלינו דברי הרמב"ן (הקדמה לספר המצוות) שחז"ל לא אמרו "אין במקרא אלא פשוטו". לכן אנו חולקים על הניסוח "מטרת המחלקה לתנ"ך היא הוראת המקרא וחקירתו על דרך הפשט" (מתוך פרסום של האוניברסיטה). בזה נאמנים עלינו דברי הגאון הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין) מוולוז'ין: "ומי שרוצה להפשיט לפי דעתו, כל עוד לא עמד על דעת חז"ל, יש לחוש שהוא אפיקורס, ומטה המקראות אחר דעתם" הקדמת העמק, לספר "העמק שאלה" לשאילתות דרב אחאי גאון). לפרטים: טלפון: 02-6750996 פקס: 02-6750917 דואר אלקטרוני: yahadu-jer@macam.ac.il מכללה ירושלים, ת.ד. 16078 בית וגן ירושלים 91160.